תקציר מחקר עבור תואר שני בלימודי מקרקעין MRE, הטכניון, 2013, ויטלי דובוב-דותן

שימור מוגדר כפעולה להבטחת המשך קיומם של מבנים הנושאים ערכים תרבותיים היסטוריים וארכיטקטוניים. מנקודת מבט ציבורית, נושא השימור העירוני זכה להכרה וחשיבות. עם זאת יש הטוענים כנגד השימור, בהיותו "נוסטלגיה" המעכבת פיתוח. יעוד ושימור בפועל של נכסים היסטוריים ואזורים היסטוריים הפך לכלי חשוב ופופולארי, אך במידה מסוימת שנוי במחלוקת, במאמץ לשמר שכונות במרכזי ערים ולקדם פיתוח כלכלי באזורים אורבאניים מדורדרים או במילים אחרות ליצור ג'נטריפיקציה.

המחקר עוסק בקשר בין שימור מבנים לתהליכים המאפיינים ג'נטריפיקציה ובפרט הגירה של אוכלוסייה ממעמד בינוני-גבוה במקרה של העיר הלבנה תל-אביב. העיר הלבנה תל אביב הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 2003 כאתר מורשת תרבות עולמית ומאופיינת בריכוז גבוה של מבנים בסגנון הבינלאומי בארכיטקטורה. בעיר הלבנה כ- 4,000 מבנים בסגנון הבינלאומי, כ- 1,000 מהם הוכרזו לשימור.

השערות המחקר הן כי שיעור ההגירה לאזורים עם ריכוז גבוה של מבנים לשימור יהיה גבוה יותר מאשר לאזורים עם ריכוז נמוך של מבנים לשימור. כמו כן שיערנו כי לאורך השנים יתחולל שינוי חיובי ברמה הסוציו-אקונומית של האוכלוסייה והוא יהיה גדול יותר באזורים עם ריכוז גבוה של מבנים לשימור מאשר באזורים עם ריכוז נמוך.

הגורמים המשפיעים על הגירה הם רבים ולא רק כמות המבנים לשימור. בין גורמי ההשפעה נמצאים סביבה ידידותית, גיוון תרבותי, בטחון אישי, איכות וסגנון חיים, צפיפות המגורים, היצע של פארקים וכדומה. בדיקת מגמות ההגירה העלתה כי באזור הצפון הישן של תל-אביב, בו אחוז המבנים לשימור הוא נמוך ביותר (3%), מגמת ההגירה לא השתנתה במהלך השנים 2002-2010. לעומת זאת, באזור המע"ר של תל-אביב שבו אחוז גבוה מאוד של מבנים לשימור (46%) מגמת ההגירה בשנים 2002-2010 הייתה חיובית ביותר, מעל כל אזור אחר. בנוסף לכך, נמצא קשר חיובי בין אחוז המבנים לשימור לבין כמות האוכלוסייה שהיגרה לכל אזור. בנוסף לכך הראנו כי קיימים גורמים נוספים בעיר הלבנה תל אביב שחלקם השפיעו לחיוב על ההגירה לאזורים הנ"ל וחלקם השפיעו לשלילה. הקשר בין אחוז המבנים לשימור לבין העלייה במעמד הסוציו-אקונומי נבדק גם כן אך התוצאות לא התקבלו מובהקות או עקביות.

לסיכום, לא ניתן לומר כי כמות המבנים לשימור באזור משפיעה על הגירה בכלל או הגירה של אוכלוסייה ממעמד גבוה יותר לאזור באופן ישיר. בניינים לשימור הם אמנם בעלי ערך חברתי לא מבוטל אך יש לבצע עבודה מעמיקה יותר באמצעות רגרסיה ליניארית שתכלול את השפעתם של מירב הגורמים האפשריים על מנת לאמוד את הקשר במדויק.

לקריאת המסמך המלא: פרויקט סיום MRE, טכניון 2013 – ויטלי דובוב