המונומנט האבוד של חיפה

[המאמר נכתב עבור המגזין 1.92 של העיר התחתית ופורסם שם בתאריך 23/4/2015]

עיריית חיפה מנסה לקדם את שיקום שוק תלפיות כבר למעלה מעשור, ללא הצלחה. קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה, סביבה) מציעה להפיח חיים חדשים במבנה המרהיב והמתפורר שבמרכז השוק ולהפוך אותו למוזיאון העירוני החדש

לאחרונה פרסמה מתכננת הערים שירה לוי-בנימיני במגזין לחדשנות עירונית "שפת רחוב", מאמר בשם "ממלאי מקום עירוניים". המאמר (המומלץ!) מציג את האופן שבו הקצאת שימוש זמני למבנים ריקים הפכה לכלי תכנוני משמעותי בהתחדשות עירונית ברחבי העולם. מבנים נטושים הופכים למקומות יצירה ותרבות מקומיים. וכך כותבת לוי-בנימיני: "ככלי תכנוני, השימוש הזמני מאפשר לרשויות וליזמים לבחון את השימוש הנכון לאותה סביבה או קהילה. צורך זה התחדד לאחר המשבר הכלכלי העולמי שהביא למיתון ולביטול של 'מגה פרויקטים'. הכנסת שימושים זמניים באותם מקומות מאפשר לדחות את ההשקעה, שלא ברור עד כמה היא מתאימה ונכונה לאזור".

חיפה משופעת במבנים נטושים המשוועים כבר שנים, אם לא עשרות שנים, למושיע שיפיח בהם חיים חדשים ויסלק את הגורמים השליליים הסובבים אותם. מעל ל-100 מבנים נטושים פזורים ברחבי העיר, החל מבתי מגורים קטנים ועד מפעלים ישנים ומבני ציבור מפוארים העומדים מוזנחים ומתפוררים יותר ויותר במרוצת הזמן.

המבנה המרכזי בשוק תלפיות הוא אחד מאותם מבנים. המבנה העצום והמרהיב הזה, בבעלות עיריית חיפה, עומד נטוש, מתקלף וחלק מהאזורים בו חסומים לגישה מפאת סכנת נפילה של לבני זכוכית מהתקרה. בקומת המרתף של המבנה מתקיימת עדיין פעילות מסחרית של השוק, שזלגה עם השנים גם לרחובות הסמוכים, בהם מתקיים שוק שוקק חיים המשרת את התושבים יום-יום.

שקופית 1

הוקם בשנת 1940 על ידי ועד הכרמל ובתכנונו של האדריכל משה גרסטל. "פנינת באהוהאוס בינלאומית"

מונומנט במצב עגום

שוק תלפיות נמצא בשכונת הדר בחיפה. הוא הוקם ב-1940 על ידי ועד הכרמל ובתכנונו של האדריכל משה גרסטל. המבנה נחשב לפנינת באוהאוס בינלאומית והעירייה אף הגדירה אותו כ"מונומנט" בתכנית המתאר החדשה חפ/2000 (נספח השימור). למרבה הצער, קצרה היריעה מלתאר את מצבו הפיסי העגום של הבניין ההיסטורי והשוק כולו אשר מוזנחים מאז הקמתו באופן מחפיר ומבזה.

האם הכנסת שימושים זמניים, "ממלאי מקום", יפיחו חיים חדשים במבנה ויהיו הפתרון להזנחה? בשנים האחרונות עיריית חיפה מגלה פעם אחר פעם רצון לשפר את מצב השוק אך עד היום (2015) הכוונות הטובות עדיין לא הגיעו לשלב המעשים. הנה כמה דוגמאות: שנת 2001 – תכנית לשיקום שוק תלפיות; שנת 2010 –"השיקום יתבצע בשיתוף סוחרי השוק, אושרו כבר 5 מיליון ש"ח בחברת יפה נוף לביצוע השלב הראשון"; שנת 2013 – מגעים מול יזמים פרטיים לשיקום שוק תלפיות.

למרות שהמבנה נבנה על ידי תושבי שכונת הדר (באמצעות ועד הדר הכרמל) ושייך כיום לעירייה, הפניה בתחילת שנת 2013 היתה לשוק הפרטי, כדי לקבל רעיונות לחידוש המבנה ובעיקר הצעות מחיר (למרות שבמסמך נכתב במפורש כי מדובר בפניה לקבלת הצעות בלבד ולא מכרז ואין לראות בבקשה התחייבות של העירייה לממש או לקבל את אחת ההצעות).

היות והיה ברור כי יהיו יזמים פרטיים שירצו להפוך את שוק תלפיות ההיסטורי לקניון, בית מלון ועוד, החליטה קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה, סביבה) להגיש אלטרנטיבה תכנונית משלה עם הצעה לשיקום השוק במימון העירייה

היות והיה ברור כי יהיו יזמים פרטיים שירצו להפוך את שוק תלפיות ההיסטורי, אחת מאבני היסוד של ההיסטוריה המודרנית של חיפה, לקניון, בית מלון ועוד, החליטה קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה, סביבה), שהכותב הוא אחד מחבריה, להגיש אלטרנטיבה תכנונית משלה עם הצעה לשיקום השוק במימון העירייה. קבוצת מ.ק.ס היא קבוצת יזמות חברתית הפועלת בשכונת הדר מסוף 2006 וחברים בה אדריכלים, מתכנני ערים, אנשי קהילה, מעצבי סביבה ועוד. חזון הקבוצה: התחדשות פיזית וחברתית של שכונת הדר, והפיכתה לשכונת מרכז עיר שבה ערוב של מגורים איכותיים, מסחר, תרבות ופנאי לכלל תושבי חיפה והסביבה.

העיקרון החשוב ביותר שהנחה את הקבוצה הוא שאת המבנה, שנבנה על ידי וועד הדר הכרמל כמבנה ציבור, יש לשמור כמבנה ציבור, גם אם השימוש בו ישתנה. כמו כן, המבנה הוא בעל ערכים אדריכליים והיסטוריים ראשונים במעלה, כמו כל המבנים במתחם, ולפיכך הוא מוגדר כמונומנט. קבוצת מ.ק.ס טוענת שאין לפגוע בשוק התוסס המתנהל ברחוב אלא יש להסדיר אותו ולשפר את התנאים בו לכל בעלי העניין. בנוסף לכך, נדרשת הרחבת היצע החניה ומציאת פתרון לבעיות תפעוליות של השוק ובעיות אחסנה.

שקופית 1

מפת "משולש התרבות" בהדר, תרשים של מ.ק.ס

חידוש הוליסטי

עיקרי ההצעה כוללים מספר צעדים: חידוש הוליסטי של כל מתחם השוק בין הרחובות החלוץ, יחיאל, נפתלי אימבר וסוקולוב. באזור זה יהיה עירוב שימושים של מסחר (בעיקר בתחום המזון); הסבת מבנה שוק תלפיות למרכז תרבות ומוזיאון כחלק ממשולש התרבות בהדר; הוספת שוק מקורה בחלקה מספר 1 (החניון של היום); הוספת חניון תת קרקעי ל-180 כלי רכב.

עיקרי ההצעה כוללים  חידוש הוליסטי של כל מתחם השוק בין הרחובות החלוץ, יחיאל, נפתלי אימבר וסוקולוב, הסבת מבנה שוק תלפיות למרכז תרבות ומוזיאון כחלק ממשולש התרבות בהדר, הוספת שוק מקורה והוספת חניון תת קרקעי

מתוך ההצעה: "בניין השוק ניצב במרכזו של אזור עשיר ומעניין מבחינה אורבאנית ואדריכלית, אולם קיים חוסר מתאם בין האיכויות הללו ובין המציאות היומיומית המוזנחת. היעדר כדאיות כלכלית מונע פעולות התחדשות לפי תבניות מקובלות על ידי הסקטור הפרטי, ועל כן לא יוכלו לחולל את המהפך הדרוש בסביבה כולה, מהפך מחויב המציאות עבור מבנה השוק ההיסטורי. יש חשיבות בשימוש מחדש במבנה בעל מאפיינים ארכיטקטוניים יוצאי דופן, כמבנה ציבורי, תרבותי מוביל ומושך קהל. הרעיון המוצע לחידוש מבנה השוק מבוסס על עירוב תרבות בחיי היומיום של מסחר ועסקים שיכול להקרין על התחדשות המרחב כולו ובמקביל להנגיש תרבות לציבור הרחב.

"לצורך כך מוצע שמוזיאון חיפה לאומנות יעבור למבנה השוק כאשר בתהליך המעבר הפיסי, יעבור המוזיאון שינוי תפיסתי ויהפך לחלק רלוונטי מחיי היומיום של תושבי וסוחרי אזור השוק ויהפוך למושך קהל ברמה הלאומית והבינלאומית. אזור השוק הסובב את המבנה ההיסטורי מתוכנן לעבור חידוש ושדרוג משמעותיים לצורך תפעול שוק מזון מודרני ומסודר. הפוטנציאל הגלום באזור הוא רב והטופוגרפיה במקום יכולה לייצר אפשרויות מגוונות לשדרוג השוק, פתרונות אחסון וחניה לצרכי השור והמגורים באזור. המיקום במרכז העיר והקרבה לצירי תחבורה עירוניים ובינעירוניים ראשיים, ביניהם גם ציר המטרונית, מאפשרים נגישות מצוינת לשוק ולמוזיאון המוצע".

ההצעה של קבוצת מ.ק.ס כוללת שני אפיקים למימוש הפרויקט: האחד במימון וניהול מלא של העירייה והשני במימון וניהול של יזם פרטי במסלול BOT שבו המבנה נשאר בבעלות העירייה. העלות המשוערת לכלל הפרויקט (שיקום המבנה הראשי, הקמת החניון ושיפוץ חזיתות המבנים במתחם וכו') הינה השקעה חד פעמית של 50 מיליון שקלים ובטווח הארוך הוצג כי המתחם הוא בעל מאזן הכנסות חיובי ומחזיק את עצמו ללא השקעה נוספת.

שקופית 1

"שימוש זמני שיביא לשימוש קבוע". מ.ק.ס מאמינים בשוק תלפיות

רותי דירקטור, מי ששימשה עד לסוף 2013 כאוצרת הראשית של מוזיאון חיפה לאמנות כתבה: "בפני העיר חיפה עומדת הזדמנות חד פעמית להוביל מהלך תרבותי ממדרגה ראשונה, אשר יציב אותה בחוד החנית של חשיבה אורבנית, עכשווית ועדכנית. הסבתו של שוק תלפיות למוזיאון עשויה להיות צעד מקורי וחדשני שאינו פוזל לערים אחרות, אלא מנסח את מה שנכון ומתאים לחיפה. בתנאים הכלכליים והאקולוגיים של היום, ברור שבנייתו של מבנה חדש למוזיאון – כל מבנה חדש – הינה אקט בזבזני, ראוותני ומיותר. יתירה מכך – זהו אקט א-תרבותי. המעשה הנכון לעשותו הוא לקחת מבנה קיים ולעשות לו הסבה כך שיתאים לצרכי מוזיאון לאמנות עכשווית. המבנה החגיגי והצנוע של שוק תלפיות (שתי תכונות סותרות המתקיימות באופן מעורר השתאות במבנה) הולם מאין כמוהו תכלית זו".

רותי דירקטור, לשעבר האוצרת הראשית של מוזאון חיפה: "המעשה הנכון לעשותו הוא לקחת מבנה קיים ולעשות לו הסבה כך שיתאים לצרכי מוזיאון לאמנות עכשווית. המבנה החגיגי והצנוע של שוק תלפיות, שתי תכונות סותרות המתקיימות באופן מעורר השתאות במבנה, הולם מאין כמוהו לתכלית זו".

800px-Talpiyot_Market_1

"להסב את שוק תלפיות למוזיאון אמנות עכשווית בהשקעה חד פעמית של 50 מיליון שקלים". ההצעה של מ.ק.ס

יוזמה שהיא מחווה

הפיכתו של שוק תלפיות למוזיאון תעמיד הן את המוזיאון והן את העיר חיפה בחזית העניין הציבורי בארץ ובעולם ובחזית השיח התרבותי – מבחינה אדריכלית, אמנותית, אקולוגית, סביבתית וחברתית. המוזיאון לאמנות רואה עצמו מחויב לייצר הקשר תרבותי-חברתי רחב ביחס לסביבה שבה הוא יושב ואין מיקום כמו שכונת הדר, בלב השוק, כדי לתת ביטוי למגמה זו. שילובו של המוזיאון בשוק תלפיות, לצד פונקציות נוספות, תרבותיות וכלכליות, יהווה מחווה הן לחיפה האדומה של פעם וליוזמה של ועד פועלי הדר, והן לחיפה הרב-תרבותית של היום.

ישנם תקדימים רבים של מוזיאונים לאמנות בעולם אשר נמצאים במבנים ששימשו בעבר פונקציות אחרון לחלוטין: לה וילט בפריז – במקור בית מטבחיים והיום מוזיאון, ה-104 בפריז – במקור חדר מתים והיום מרכז אמנויות תוסס, ד'אורסיי בפריז – במקור תחנת רכבת והיום אחד המוזיאונים החשובים באירופה, טייט מודרן בלונדון– במקור תחנת כוח, הגאראז' במוסקבה – במקור מוסך לאוטובוסים משנת 1926 ופורום קאשה בברצלונה המהווה היום מרכז לפונקציות שונות של תרבות, חינוך, קהילה וסביבה, תחת קורת גג אחת כפי שניתן לקיים בשוק תלפיות."

ישנם תקדימים רבים של מוזיאונים לאמנות אשר נמצאים במבנים ששימשו בעבר פונקציות אחרון לחלוטין: לה וילט בפריז – במקור בית מטבחיים והיום מוזיאון, ה-104 בפריז – במקור חדר מתים והיום מרכז אמנויות תוסס, ד'אורסיי בפריז – במקור תחנת רכבת והיום אחד המוזיאונים החשובים באירופה, טייט מודרן בלונדון– במקור תחנת כוח, הגאראז' במוסקבה – במקור מוסך לאוטובוסים משנת 1926

בחודש יוני 2013 הוצגה התכנית לראש העיר יונה יהב ולמהנדס העיר אריאל וטרמן אשר אהבו את הרעיון של העברת המוזיאון למבנה ההיסטורי של השוק אך הודגש מצד ראש העיר כי כסף ציבורי לא יושקע בפרויקט. עד היום לא ברור מה גורלו של שוק תלפיות ומה בתכניותיה של העירייה.

מחד גיסא ניתן להבין את ההתנגדות הנחרצת של ראש העיר להשקיע סכום לא מבוטל של 50 מיליון ₪ בהסבת מבנה השוק למוזיאון, זהו בהחלט לא צעד חסר סיכון לחלוטין ויכול להיות שזהו לא השימוש האולטימטיבי למבנה, אך מאידך גיסא העירייה משקיעה מאות מיליונים בשיקום העיר התחתית ללא ביצוע מחקר עומק, לדעתי, של הצרכים האמיתיים של המקום ומשקיעה בפרויקטים יומרניים אחרים שיחס עלות-התועלת בהם נמוך בהרבה משיקום השוק העירוני הראשי שנמצא במרכז העיר והשקעה נבונה בו יכולה לחולל מהפך בשכונה ובעיר כולה. אם המצב הנוכחי ימשיך להתקיים ולא יקרה פרויקט שיקום מקיף בשוק, נותר רק לקוות כי מקבלי ההחלטות בעיריית חיפה ימצאו לנכון לפתור לפחות את בעיות הבטיחות במבנה ולהכשיר אותו לקיום שימושים זמניים כלשהם.

בחודש יוני 2013 הוצגה התכנית לראש העיר יונה יהב ולמהנדס העיר אריאל וטרמן אשר אהבו את הרעיון של העברת המוזיאון למבנה ההיסטורי של השוק אך הודגש מצד ראש העיר כי כסף ציבורי לא יושקע בפרויקט. עד היום לא ברור מה גורלו של שוק תלפיות ומה בתכניותיה של העירייה

בחזרה למאמר "ממלאי מקום עירוניים", בו מדוווחת לוי בנימיני על מקרה בברלין בו קבוצת שוכרים של בית מלאכה ישן לייצור מדפסות הצליחו לרכוש את המבנה באמצעות קרן שוויצרית ולהשאיר במפעל לשעבר את השימושים החדשים שלו – משרדי אדריכלים ופעילות קהילתית. בעקבות המקרה והלחץ הציבורי שנוצר, מדיניות מכירת הנכסים העירוניים שונתה מעקרון "המרבה במחיר" לעקרון "הפרויקט הטוב ביותר". השימוש הזמני במקום לאחר התרוקנות השימוש המקורי, הוא זה שהביא בעצם לקביעת השימוש הקבוע שלו. "ללא השימוש הזמני, סביר שהייתה זו עוד קרקע שנמכרת ליזם להקמת פרויקט מגורים גדול בשכונה", מסכמת בשורה תחתונה שרלוונטית גם ללב ליבה של חיפה ולמבנים הנטושים בה שמחכים למושיע.

2 מחשבות על “המונומנט האבוד של חיפה

  1. בכל העולם איזור שכזה הופך מידית בשיתוף כל תושבי העיר לפנינת תיירות. אצלנו יונה יהב מתעניין רק באוליגרכים ובצרכיהם כחברם הקרוב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s