מבנים לשימור כמנוע כלכלי – ארגז כלים לאנשי קהילה

הפוסט מתבסס על המאמר האקדמי:

An indicator Framework for linking Historic Preservation and Community Economic Development / Rhonda G. Phillips, Jay M. Steing, Arizona state University Phoenix, 2011.

ההיסטוריה של מקום והקהילה שחיה בו כפי שהיא מתבטאת במורשת הבנויה יכולה להיות נכס גדול לפיתוח הכלכלי של אותו מקום. ההיסטוריה היא המפתח לעתיד ועל ידי הבנת ההיסטוריה של המרחב הפיסי בו חיינו מתנהלים, קהילות יכולות לדעת כיצד לשמר ערכים חשובים באורח חייהם.

שימור מבנים היסטוריים הוא אמנם תהליך יקר, אך אם התהליך נעשה נכון, החברה יכולה לשמור על ערכי המורשת שלה, לעודד הגעה של תיירים, לקדם פיתוח בר קיימא ואף לתרום לאיכות הסביבה. רבים מהעוסקים בשימור לא מתייחסים להשלכות הסביבתיות שיש להריסת מבנים  אך הריסה דורשת פינוי פסולת בניין רבה וכמובן השקעת משאבים נוספים לבניית הבניין החדש במקומו.

ידוע כי מורשת תרבותית מספרת את הסיפור של המקום ועוזרת ליצור בו "תחושה של מקום". הייחודיות שנוצרת בעקבות שימור המורשת התרבותית-מקומית , שלא ניתן למצוא באף מקום אחר והיא זו שגורמת לתיירים לחזור פעם אחר פעם. לעומת זאת, פיתוח אורבני מתמשך ותנופת בנייה מנתקים אנשים מסביבת מגוריהם ומחלישים את תחושת האחריות שלהם לקהילה.

אותנטיות ומורשת תרבותית הן הבסיס לפיתוח כלכלי מקומי והמונח "שפת מקום" (Vernacular) נועד להעביר את המסר שהאנשים והעסקים שיוצרים את התרבות צריכים להיות מושרשים במקום ולשלוט באותה תרבות. אסטרטגיה לפיתוח כלכלי המבוססת על שפת המקום מביאה לאיזון בין עסקים קטנים מגוונים לבין רשתות מסחריות, מפתחת ותומכת בערכים ההיסטוריים של הקהילה כך שהמקום הופך לאטרקטיבי הן לתושבים והן למשקיעים, וכמובן יוצרת ייחודיות שמצד אחד משרתת את צרכי תושבי המקום ומצד שני מושכת קונים ותיירים מבחוץ.

שימור מול פיתוח – לונדון, 2015.

 

אף על פי כן, עצם קיומם של מבנים היסטוריים בשכונה לא מבטיח את שגשוגה אם לתושבים וליתר בעלי העניין אין אליהם גישה. יש להשקיע מאמץ ביצירת מרחבים ציבוריים, בפרויקטי דיור בר השגה שכולל מבנים היסטוריים ופעולות רבות נוספות אשר יעזרו להנגיש את אותם ערכים שיש למקום לתושבים ולשפר את איכות חייהם.

למרבה הצער, במרבית המקרים, מקבלי ההחלטות ברשות המקומית ובממשלה אינם מודעים לערכים התרבותיים ולאיכויות שיש בשכונה והידע הזה הוא נחלתם של תושבי המקום בלבד, הקהילה. אותה קהילה שהיא חסרת כלים, משאבים וכוח על מנת להביא את שימרו הנכסים ההיסטוריים שלה לכדי מימוש. לכן אני מתכבד להביא בפניכם את ארגז הכלים שכל פעיל קהילתי צריך על מנת לדעת מה אמור לקרות כדי שיתממש שימור של המבנים ההיסטוריים בסביבת מגוריו. הכלים מתמקדים באומדן המצב הקיים, הדרכים להגנה על הקיים, הדרכים להעצים ולהפיק תועלת מהמבנים ההיסטוריים והממשק עם התושבים:

1. אומדן של המצב הקיים

א. מיפוי המרקם ההיסטורי – יש לתארך את כל המבנים במקביל לבניית ציר זמן המתחיל ביום היווסדו של המקום ועד היום. ציר הזמן/הנרטיב ייקבע על ידי תושבי המקום.

ב. סימון מבנים ואתרים המיועדים לשימור – הוכח כי ככל שיש יותר אתרים שעברו שימור כך יגיעו יותר תיירים למקום, ישהו בו יותר זמן וישאירו יותר כסף במקום.

ג. הטבות מס – יש לבדוק כמה מבנים זכאים להטבות מס במידה ויעברו שימור. כלי זה יכול להראות אם יש פוטנציאל לפעילות נדל"נית באזור או שהשימור הוא רק בגדר שאיפה אידאליסטית.

ד. השיטות להערכת שווי – בדיקת השיטות החישוב השמאיות השונות אשר נמצאות בשימוש היום והאם ניתן לעדכנן על מנת לעודד את כדאיות השימור.

ה. פרויקטי שימור בפועל – יש לבדוק כמה פרויקטים נמצאים בתהליך, בין אם דרך איסוף נתונים אודות היתרי בניה או נתונים מפרויקטי שיקום שכונות המתחוללים במקום.

ו. מיפוי העסקים הקטנים – יש למפות את סוג ומספר העסקים הקטנים המקומיים במקום. לעסקים קטנים יש יתרונות רבים וביניהם יצירת הון ארוך טווח, סטנדרטים גבוהים של העסקה ואיכות סביבה, מכפילים כלכליים גבוהים יותר ובאופן כללי הם בעלי סיכוי גבוה יותר להצליח.

ז. תחושה של מקום – מקומות בהם לא מעודדים את הייחודיות אלא בונים באותו סגנון גנרי שניתן לשייך לשאר המדינה (Nowhere Geography) מקשים על תהליך השימור של המבנים ההיסטוריים. על מנת להבין מה הערכים הייחודיים של המקום יש לעשות סקר בקרב התושבים.

2. הגנה על המצב הקיים

א. תכנית שימור – יש לבדוק האם קיימת תכנית שימור סטטוטורית או נספח שימור בתכנית המתאר והאם הם מחייבים על פי החוק.

ב. הנחיות עיצוב – האם יש הנחיות עיצוב למבנים לשימור והאם הן נאכפות.

ג. ועדת שימור עירונית – יש לבדוק האם קיימת ועדת שימור בעיר, מי עובד בה, התקציב השנתי שלב וכו'

ד. תקנות שימור – יש לבדוק האם הן קיימות והאם הרשות אוכפת אותן ולא מאשרת היתרים למי שלא עומד בתנאים – מצביע על רצינות הרשות המקומית בנוגע לשימור בתחומה.

ה. סקר שימור היסטורי – יש לבצע סקר למיפוי המבנים לשימור בתדירות של אחת ל-10 שנים לפחות.

ו. צוות שימור – אם הרשות המקומית מחויבת לשימור היסטורי היא תקים צוות שימור שיתאם בין הרשויות לשוק הפרטי.

ז. היתרי בניה – בדיקה של מספר היתרי הבניה לעומת מספר הבקשות שהוגשו יכול להצביע על מצב שוק הנדל"ן המקומי ויכולה להעלות צורך בשינוי חלק מהתקנות על מנת לעודד הגנה על המבנים.

ח. מוכנות לאסון – יש לבדוק עד כמה הרשות המקומית מוכנה לעת אסון.

3. העצמה

א. שיתוף פעולה בין הקהילה לארגונים ארציים

ב. מימוש תכניות כלל ארציות במקום

ג. ארגונים ללא כוונת רווח – מה מספר ארגונים מסוג זה שעוסקים בשימור בקרב הקהילה המקומית, ומה מידת המעורבות שלהם.

ד. שיתוף ציבור – מה מידת המעורבות של התושבים בקבלת ההחלטות בנוגע לשימור

ה. שיתופי פעולה עם המוזיאונים – שיתוף פעולה עם המוזיאונים המקומיים בנושא המורשת הבנויה יכול להעצים את חשיבות הנושא בקרב התושבים ולהעלות את המודעות שלהם.

ו. תמריצים כלכליים – האם ישנם תמריצים לביצוע השימור (מלבד הטבות מס)

4. ממשק עם התושבים

א. גישה – האם לתושבים יש גישה למבנים והאתרים ההיסטוריים במקום ? הדבר יכול להתבטא במספר רמות ולכל אחת מהן השפעה גדולה על הפיתוח הכלכלי של האזור: אפשרות לכניסה בתשלום, אפשרות לכניסה בחינם, גישה חיצונית בלבד אך ניתן לראות את המבנה או כמובן מצב בו אין גישה ואף לא רואים את המבנה.

ב. דיור בר השגה – על מנת לבדוק את הגישה של המקום לשימור יש לבדוק את מספר משקי הבית אשר גרים במבנים היסטוריים, על פי הרמה הסוציו-אקונומית שלהם. רמה גבוהה תצביע על תהליך של ג'נטריפיקציה ומצב מאוזן יראה כי למקבלי ההחלטות חשוב לשמור על השילוב בין שימור לחיזוק הקהילה הקיימת כך שיתאפשר לה להישאר במקום מגוריה עם גישה למוקדי תעסוקה, מסחר וקהילה.

ג. שימושים עסקיים – מיפוי סוג העסקים אשר ממוקמים במבנים ההיסטוריים יעזור להבין כיצד הם יתרמו לתהליכי השימור במקום.

ד. גורמי משיכה – החיבור של התושבים המקומיים למקום מגוריהם הוא זה שימשוך אנשים חדשים, השקעות ואירועים למקום.

ה. שימושים קהילתיים – האם הקהילה מנצלת את משאביה ההיסטוריים לשימושים קהילתיים, חינוך ופעולות נוער למשל ?

ו. אינטראקציה בין שימור לתרבות – האם המבנים ההיסטוריים תומכים בזהות המקומית של הקהילה ? ניתן לבדוק את השילובים בין מבנים היסטוריים לפרקטיקות מהתרבות המקומית, בין אם עפ"י מספר האירועים אופיים או כמות המשתתפים בהם.

ציטוט לסיכום:

ההיסטוריה חזקה מהכל והיא יכולה להיות הכוח המניע והקו המנחה עבור פיתוח וצמיחה עתידית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s