עד סוף המחצית השנייה של המאה ה-20, הרחוב הראשי של העיר היה גם המוקד המסחרי שלה. קומות הקרקע היו מאוכלסות תמיד בעסקים קטנים ובקומות העליונות היו דיירים ועסקים נוספים – כל אלו אפשרו לבעלי הבתים בדרך כלל לעמוד בעלויות התחזוקה של המבנים. בית הדואר, הספרייה, הבנק ומוסדות השלטות הביאו אליהם זרם שוטף של אנשים למרכז העיר. הרחוב הראשי היה לא רק המרכז הכלכלי של העיר אלא היווה גורם חשוב בחיי החברה של התושבים אשר מילאו בסוף השבוע את מוקדי הבילוי שגם הם היו באותו מקום.

עם זאת, בחמישים השנים האחרונות, מרכזי הערים ברחבי העולם השתנו באופן דרמטי. התחזקות תופעת הפרבור שינתה את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומנצלים את שעות הפנאי שלנו. התפתחות מערכת כבישים נוחה ומהירה הביאה למצב בו ניתן לנסוע מרחק רב לעבודה או לקניות בלי לחשוב פעמיים. דרכים שפעם הובילו את האנשים למרכז ולרחוב הראשי, כעת מובילות אותם בכיוון ההפוך למרכזי קניות בשולי העיר ולקניונים. ניתן היה להבחין בתופעה חוזרת על עצמה באותו אופן, עיר אחרי עיר. העסקים הקטנים במרכז העיר נסגרו (או עברו לקניון), ערכי הנדל"ן ירדו, הקונים התמעטו ובהתאם גם המכירות צנחו. מרכזי הערים התנוונו מחוסר העניין שהפגינו כלפיהם התושבים, חזיתות חנויות רבות נאטמו, מצבם הפיזי של הבניינים התדרדר במהירות ואת הרחובות כבר לא טרחו לנקות ולצחצח כמו פעם. כי אין טעם. כל אלו רק חיזקו את תחושת הציבור כי "אין מה לחפש" במרכז העיר ואפשר למסור את המבנים ההיסטוריים לגורלם הצפוי מראש. לאט לאט הם שכחו כי המבנים ההיסטוריים של העיר מייצגים את המורשת הייחודית של הקהילה המקומית.

על אף שהאמור לעיל יכול להתאים בקלות לכל עיר בישראל, המילים הללו לא נכתבו כאן אלא בארה"ב, על ידי ארגון Main Street Project השייך לקרן השימור הלאומית (NTHP). קרן השימור, שנוסדה כבר בשנת 1949 על מנת לדאוג לשימורם של מבני המורשת התרבותית ב-50 המדינות של ארה"ב, הבינה בשנת 1980 כי הערים ברחבי ארצות הברית הופכות ליותר ויותר פרבריות עם "שכונות שינה" מפוזרות ובמקביל זונחות את מרכז העיר הוותיק – המרכז שהוא הלב של העיר – זה שאם הוא מת  – העיר לא קיימת בלעדיו.

מתוקף היותה קרן לשימור היסטורי, הכלי שבאמצעו היא החליטה להילחם בתופעה היה לא אחר מאשר – שימור היסטורי. ארגון הבת שהוקם במיוחד לצורך שיקום מרכז העיר הוותיק קיבל את השם Main street – כדי לומר – הרחוב הראשי תחילה. נתחיל מהחיזוק שלו ונתקדם משם.

בפועל – הארגון מספק תמיכה ארגונית ומקצועית לפעילים קהילתיים ולערים שמבינות שצריך לחזור לשורשים ולהחזיר את מרכז העיר להיות המקום החשוב ביותר בה, כאשר הטריגר שמתחיל להניע את תהליך ההתחדשות בפרויקטים הללו הוא שימור המבנים ההיסטוריים באזור.

מאז ועד היום הושקעו ברחבי ארה"ב כמעט 50 מיליארד דולר בפרויקטי שימור מסוג זה (השקעה פרטית וציבורית). תנופת ההתחדשות הביאה לפתיחתם של כ-95 אלף עסקים חדשים ויצירתם של יותר מ-400 אלף מקומות עבודה.

באופן כללי,  כל דולר שהושקע בפרויקטי השימור הביא להשקעה חוזרת של 27 דולר נוספים על ידי השוק הפרטי.

חשוב מאוד לעודד שימור מבנים היסטוריים היות והם נושאים עמם תועלות כלכליות רבות, הן לרשות המקומית והן לתושבי העיר. מחקרים רבים (1,2) בארה"ב מראים כי פרויקטי שימור יוצרים יותר מקומות עבודה מאשר התעשייה המסורתית, מעלים את ערכי הנכסים, שומרים על הסביבה (הימנעות מהריסת בניין בן שתי קומות שקולה למחזור של 1,344,000 פחיות מתכת), תומכים בעסקים הקטנים, מושכים השקעות נוספות ותיירות, מונעים פרבור, מאפשרים יצירת דיור בר-השגה וכל זאת בעלות שהיא לא יותר גבוהה מהריסת המבנה ובניית אחד חדש במקומו.