העיתונאית נטע אחיטוב ראיינה בתכנית "רבע ל: עירוני" בגל"צ את אושרית רייז מהמיזם "בית ריק-חיפה" בו רייז סיפרה על קבוצת הסטודנטים לאדריכלות שמגיעה למבנים עזובים ברחבי העיר, מבצעים פעולת גרילה לא מזיקה בה הם תולים שלט גדול ובולט ומנגנים מוזיקה ישראלית על מנת למשוך תשומת לב ולהעלות את מודעות הציבור למרחבים המתפוררים הפזורים ברחבי העיר. בתום הפעולה הם עוזבים ללא התערבות פיזית או פגיעה במבנה.
"דרך אגב" ממשיכה אחיטוב: "הפעילות של מיזם בית ריק שואבת השראה ונשענת על דף הפייסבוק "מבנים נטושים בחיפה" אותו פתח ויטלי דובוב-דותן, חוקר עירוניות במרחב הציבורי המתמחה בכלכלת שימור. בדף, לו מעל 4,000 עוקבים, מעלה דובוב-דותן צילומים של מבנים נטושים ומציין את הבעלות וההיסטוריה שלהם."
השבוע נפגש ר' עיריית חיפה עם שגריר בלארוס בישראל ושוחח עמו על חיזוק היחסים בין ישראל לבלארוס ואף על חתימת ברית ערים תאומות בין חיפה לעיר גומיל (Gomel). במקרה, זו העיר בה נולדתי בשנת 1988 ולכן לא יכולתי שלא לרשום מספר מילים על העיר, על חיפה ומה שביניהן.
גומיל, בלארוס, הרחוב הראשי
גומיל היא העיר השניה בגודלה בבלארוס (500 אלף תושבים), נוסדה באמצע המאה ה-12 ונמצאת באמצע הדרך בין מינסק לקייב. כמו חיפה, העיר ידועה כעיר תעשייה וכצומת מסילות רכבת חשוב שממנו ניתן להגיע ישירות לכל בירות האזור ואף למוסקבה. במרכז העיר עובר נהר גדול בשם סוז'.
ארמון האציל פסקביץ', היום מתנ"ס ומוזיאון
בהקשר היהודי העיר היתה מרכז יהודי גדול עד מלחמת העולם ה-2 ושליש מתושביה היו יהודים. רובם הצליחו להימלט למזרח רוסיה אך כ4,000 מהם רוכזו בגטאות כאשר העיר נכבשה ע"י הנאצים ובשלב מאוחר יותר כולם הושמדו. כמו כן, זו עיר מרכזית בהיסטוריה של חסידות חב"ד.
הקרקס העירונינוף טיפוסי של העיר וברקע המפעלים
בדומה לחיפה, גם גומיל סובלת מזיהום אוויר שנובע מהתעשייה הרבה בעיר: 52% מהתעשייה מוקדשת לייצור מכונות, 22% הם תעשיות כימיות וחומרי בניין והיתר ייצור מזון ושונות. יהיה מעניין לבדוק כיצד השלטונות בבלארוס (הידועה כ"דיקטטורה האחרונה באירופה" ונשלטת ביד רמה ע"י הנשיא האנטישמי לוקשנקו) מטפלים בזיהום האוויר בעיר והאם יונה יהב יכול ללמוד מהם כיצד להגן טוב יותר על בריאות תושבי עירו.
מפעל טיפוסי
בנושא התחבורה ופתיחת חזית הים יש לחיפה עוד הרבה מה ללמוד. רשת התחבורה הציבורית בגומיל התחילה כאמור מהיותה צומת מרכזי ברשת מסילות הברזל של ברית המועצות (ואירופה).
תחנת הרכבת
היום העיר מצליחה לספק שירות יעיל ומהיר לתושבים באמצעות רשת אוטובוסים וטרלייבוסים (רכבת חשמלית על גלגלים) ושירות משלים של מוניות שירות. מסילת הברזל אמנם לא עוברת על גדת הנהר ומפרידה אותו מהעיר אך עד שנות ה-70 העיר לא באמת ניצלה את המשאב הטבעי המדהים שלה וחופיו. במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת נבנתה (בתכנונו של סבא שלי יוסף דובוב, כלכלן ומתכנן ערים, ומי שעמד בראש מנהלת הפיתוח האורבני של העיר) חזית מוגבהת על גדת הנהר שגובלת לעיר העתיקה, עם טיילת ומזחים לסירות ובעצם כך פתחה את הגישה לנהר עבור תושבי העיר שנהנים ממנו עד היום ואף משתמשים בו כחוף רחצה בקיץ.
חזית הנהר
הנושא האחרון שחשוב לי לציין הוא נושא השימור ההיסטורי של המורשת הבנויה בגומיל ובחיפה. יש שיאמרו שחיפה היא עיר צעירה ללא מורשת בנויה ואין מה להשוות אותה לעיר אירופאית קלאסית בת 900 שנים, אך זה לא ממש נכון. חיפה בעלת היסטוריה של כמה מאות שנים שלאורכן הערים ההיסטוריות שהיו כאן נהרסו ע"י השליטים החדשים שהגיעו והאחרונה שבהם היא מדינת ישראל. ובכל זאת, נותר הרבה מה לשמר ובמהלך המאה ה-20 גם נבנו בחיפה מרקמים שלמים של ארכיטקטורה מרתקת ומדהימה ביופיה. אך היכן השימור של חיפה והשימור של גומיל ?על אף שרוב העיר הופצצה במהלך מלחמת העולם השניה, בשנים שלאחר המלחמה ועד היום דואגים לשפץ ולשמר כל פיסת בניין היסטורי. בעיר אף נהגו, בעבר לפחות, לגייס קבוצות של תושבים (בתשלום) לשיפוץ וצביעה של חזיתות בניינים – והכל במימון העירייה.
התאטרון העירוני
לסיכום, אמנם גומיל היא עיר לא ממש מפורסמת בקרב הציבור הרחב אך אם באמת תיחתם ברית ערים תאומות עם חיפה כולי תקווה שהקשרים שיירקמו יהיו לא רק בנושאי תרבות ואקדמיה אלא שחיפה תשכיל ללמוד מהניסיון העשיר של גומיל בכל הנוגע לפיתוח אורבני, כלכלי ושימוש מחדש במבני ציבור.
הספריה העירוניתתאטרון הבובותהאזור ההיסטורי של העירמזרקה בפארק העירוני הראשיבניין לשימור במרכז העירבניין לשימור במרכז העיר
עיריית חיפה מנסה לקדם את שיקום שוק תלפיות כבר למעלה מעשור, ללא הצלחה. קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה, סביבה) מציעה להפיח חיים חדשים במבנה המרהיב והמתפורר שבמרכז השוק ולהפוך אותו למוזיאון העירוני החדש
לאחרונה פרסמה מתכננת הערים שירה לוי-בנימיני במגזין לחדשנות עירונית "שפת רחוב", מאמר בשם "ממלאי מקום עירוניים". המאמר (המומלץ!) מציג את האופן שבו הקצאת שימוש זמני למבנים ריקים הפכה לכלי תכנוני משמעותי בהתחדשות עירונית ברחבי העולם. מבנים נטושים הופכים למקומות יצירה ותרבות מקומיים. וכך כותבת לוי-בנימיני: "ככלי תכנוני, השימוש הזמני מאפשר לרשויות וליזמים לבחון את השימוש הנכון לאותה סביבה או קהילה. צורך זה התחדד לאחר המשבר הכלכלי העולמי שהביא למיתון ולביטול של 'מגה פרויקטים'. הכנסת שימושים זמניים באותם מקומות מאפשר לדחות את ההשקעה, שלא ברור עד כמה היא מתאימה ונכונה לאזור".
חיפה משופעת במבנים נטושים המשוועים כבר שנים, אם לא עשרות שנים, למושיע שיפיח בהם חיים חדשים ויסלק את הגורמים השליליים הסובבים אותם. מעל ל-100 מבנים נטושים פזורים ברחבי העיר, החל מבתי מגורים קטנים ועד מפעלים ישנים ומבני ציבור מפוארים העומדים מוזנחים ומתפוררים יותר ויותר במרוצת הזמן.
המבנה המרכזי בשוק תלפיות הוא אחד מאותם מבנים. המבנה העצום והמרהיב הזה, בבעלות עיריית חיפה, עומד נטוש, מתקלף וחלק מהאזורים בו חסומים לגישה מפאת סכנת נפילה של לבני זכוכית מהתקרה. בקומת המרתף של המבנה מתקיימת עדיין פעילות מסחרית של השוק, שזלגה עם השנים גם לרחובות הסמוכים, בהם מתקיים שוק שוקק חיים המשרת את התושבים יום-יום.
הוקם בשנת 1940 על ידי ועד הכרמל ובתכנונו של האדריכל משה גרסטל. "פנינת באהוהאוס בינלאומית"
מונומנט במצב עגום
שוק תלפיות נמצא בשכונת הדר בחיפה. הוא הוקם ב-1940 על ידי ועד הכרמל ובתכנונו של האדריכל משה גרסטל. המבנה נחשב לפנינת באוהאוס בינלאומית והעירייה אף הגדירה אותו כ"מונומנט" בתכנית המתאר החדשה חפ/2000 (נספח השימור). למרבה הצער, קצרה היריעה מלתאר את מצבו הפיסי העגום של הבניין ההיסטורי והשוק כולו אשר מוזנחים מאז הקמתו באופן מחפיר ומבזה.
למרות שהמבנה נבנה על ידי תושבי שכונת הדר (באמצעות ועד הדר הכרמל) ושייך כיום לעירייה, הפניה בתחילת שנת 2013 היתה לשוק הפרטי, כדי לקבל רעיונות לחידוש המבנה ובעיקר הצעות מחיר (למרות שבמסמך נכתב במפורש כי מדובר בפניה לקבלת הצעות בלבד ולא מכרז ואין לראות בבקשה התחייבות של העירייה לממש או לקבל את אחת ההצעות).
היות והיה ברור כי יהיו יזמים פרטיים שירצו להפוך את שוק תלפיות ההיסטורי לקניון, בית מלון ועוד, החליטה קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה, סביבה) להגיש אלטרנטיבה תכנונית משלה עם הצעה לשיקום השוק במימון העירייה
היות והיה ברור כי יהיו יזמים פרטיים שירצו להפוך את שוק תלפיות ההיסטורי, אחת מאבני היסוד של ההיסטוריה המודרנית של חיפה, לקניון, בית מלון ועוד, החליטה קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה, סביבה), שהכותב הוא אחד מחבריה, להגיש אלטרנטיבה תכנונית משלה עם הצעה לשיקום השוק במימון העירייה. קבוצת מ.ק.ס היא קבוצת יזמות חברתית הפועלת בשכונת הדר מסוף 2006 וחברים בה אדריכלים, מתכנני ערים, אנשי קהילה, מעצבי סביבה ועוד. חזון הקבוצה: התחדשות פיזית וחברתית של שכונת הדר, והפיכתה לשכונת מרכז עיר שבה ערוב של מגורים איכותיים, מסחר, תרבות ופנאי לכלל תושבי חיפה והסביבה.
העיקרון החשוב ביותר שהנחה את הקבוצה הוא שאת המבנה, שנבנה על ידי וועד הדר הכרמל כמבנה ציבור, יש לשמור כמבנה ציבור, גם אם השימוש בו ישתנה. כמו כן, המבנה הוא בעל ערכים אדריכליים והיסטוריים ראשונים במעלה, כמו כל המבנים במתחם, ולפיכך הוא מוגדר כמונומנט. קבוצת מ.ק.ס טוענת שאין לפגוע בשוק התוסס המתנהל ברחוב אלא יש להסדיר אותו ולשפר את התנאים בו לכל בעלי העניין. בנוסף לכך, נדרשת הרחבת היצע החניה ומציאת פתרון לבעיות תפעוליות של השוק ובעיות אחסנה.
מפת "משולש התרבות" בהדר, תרשים של מ.ק.ס
חידוש הוליסטי
עיקרי ההצעה כוללים מספר צעדים: חידוש הוליסטי של כל מתחם השוק בין הרחובות החלוץ, יחיאל, נפתלי אימבר וסוקולוב. באזור זה יהיה עירוב שימושים של מסחר (בעיקר בתחום המזון); הסבת מבנה שוק תלפיות למרכז תרבות ומוזיאון כחלק ממשולש התרבות בהדר; הוספת שוק מקורה בחלקה מספר 1 (החניון של היום); הוספת חניון תת קרקעי ל-180 כלי רכב.
עיקרי ההצעה כוללים חידוש הוליסטי של כל מתחם השוק בין הרחובות החלוץ, יחיאל, נפתלי אימבר וסוקולוב, הסבת מבנה שוק תלפיות למרכז תרבות ומוזיאון כחלק ממשולש התרבות בהדר, הוספת שוק מקורה והוספת חניון תת קרקעי
מתוך ההצעה: "בניין השוק ניצב במרכזו של אזור עשיר ומעניין מבחינה אורבאנית ואדריכלית, אולם קיים חוסר מתאם בין האיכויות הללו ובין המציאות היומיומית המוזנחת. היעדר כדאיות כלכלית מונע פעולות התחדשות לפי תבניות מקובלות על ידי הסקטור הפרטי, ועל כן לא יוכלו לחולל את המהפך הדרוש בסביבה כולה, מהפך מחויב המציאות עבור מבנה השוק ההיסטורי. יש חשיבות בשימוש מחדש במבנה בעל מאפיינים ארכיטקטוניים יוצאי דופן, כמבנה ציבורי, תרבותי מוביל ומושך קהל. הרעיון המוצע לחידוש מבנה השוק מבוסס על עירוב תרבות בחיי היומיום של מסחר ועסקים שיכול להקרין על התחדשות המרחב כולו ובמקביל להנגיש תרבות לציבור הרחב.
"לצורך כך מוצע שמוזיאון חיפה לאומנות יעבור למבנה השוק כאשר בתהליך המעבר הפיסי, יעבור המוזיאון שינוי תפיסתי ויהפך לחלק רלוונטי מחיי היומיום של תושבי וסוחרי אזור השוק ויהפוך למושך קהל ברמה הלאומית והבינלאומית. אזור השוק הסובב את המבנה ההיסטורי מתוכנן לעבור חידוש ושדרוג משמעותיים לצורך תפעול שוק מזון מודרני ומסודר. הפוטנציאל הגלום באזור הוא רב והטופוגרפיה במקום יכולה לייצר אפשרויות מגוונות לשדרוג השוק, פתרונות אחסון וחניה לצרכי השור והמגורים באזור. המיקום במרכז העיר והקרבה לצירי תחבורה עירוניים ובינעירוניים ראשיים, ביניהם גם ציר המטרונית, מאפשרים נגישות מצוינת לשוק ולמוזיאון המוצע".
ההצעה של קבוצת מ.ק.ס כוללת שני אפיקים למימוש הפרויקט: האחד במימון וניהול מלא של העירייה והשני במימון וניהול של יזם פרטי במסלול BOT שבו המבנה נשאר בבעלות העירייה. העלות המשוערת לכלל הפרויקט (שיקום המבנה הראשי, הקמת החניון ושיפוץ חזיתות המבנים במתחם וכו') הינה השקעה חד פעמית של 50 מיליון שקלים ובטווח הארוך הוצג כי המתחם הוא בעל מאזן הכנסות חיובי ומחזיק את עצמו ללא השקעה נוספת.
"שימוש זמני שיביא לשימוש קבוע". מ.ק.ס מאמינים בשוק תלפיות
רותי דירקטור, מי ששימשה עד לסוף 2013 כאוצרת הראשית של מוזיאון חיפה לאמנות כתבה: "בפני העיר חיפה עומדת הזדמנות חד פעמית להוביל מהלך תרבותי ממדרגה ראשונה, אשר יציב אותה בחוד החנית של חשיבה אורבנית, עכשווית ועדכנית. הסבתו של שוק תלפיות למוזיאון עשויה להיות צעד מקורי וחדשני שאינו פוזל לערים אחרות, אלא מנסח את מה שנכון ומתאים לחיפה. בתנאים הכלכליים והאקולוגיים של היום, ברור שבנייתו של מבנה חדש למוזיאון – כל מבנה חדש – הינה אקט בזבזני, ראוותני ומיותר. יתירה מכך – זהו אקט א-תרבותי. המעשה הנכון לעשותו הוא לקחת מבנה קיים ולעשות לו הסבה כך שיתאים לצרכי מוזיאון לאמנות עכשווית. המבנה החגיגי והצנוע של שוק תלפיות (שתי תכונות סותרות המתקיימות באופן מעורר השתאות במבנה) הולם מאין כמוהו תכלית זו".
רותי דירקטור, לשעבר האוצרת הראשית של מוזאון חיפה: "המעשה הנכון לעשותו הוא לקחת מבנה קיים ולעשות לו הסבה כך שיתאים לצרכי מוזיאון לאמנות עכשווית. המבנה החגיגי והצנוע של שוק תלפיות, שתי תכונות סותרות המתקיימות באופן מעורר השתאות במבנה, הולם מאין כמוהו לתכלית זו".
"להסב את שוק תלפיות למוזיאון אמנות עכשווית בהשקעה חד פעמית של 50 מיליון שקלים". ההצעה של מ.ק.ס
יוזמה שהיא מחווה
הפיכתו של שוק תלפיות למוזיאון תעמיד הן את המוזיאון והן את העיר חיפה בחזית העניין הציבורי בארץ ובעולם ובחזית השיח התרבותי – מבחינה אדריכלית, אמנותית, אקולוגית, סביבתית וחברתית. המוזיאון לאמנות רואה עצמו מחויב לייצר הקשר תרבותי-חברתי רחב ביחס לסביבה שבה הוא יושב ואין מיקום כמו שכונת הדר, בלב השוק, כדי לתת ביטוי למגמה זו. שילובו של המוזיאון בשוק תלפיות, לצד פונקציות נוספות, תרבותיות וכלכליות, יהווה מחווה הן לחיפה האדומה של פעם וליוזמה של ועד פועלי הדר, והן לחיפה הרב-תרבותית של היום.
ישנם תקדימים רבים של מוזיאונים לאמנות בעולם אשר נמצאים במבנים ששימשו בעבר פונקציות אחרון לחלוטין: לה וילט בפריז – במקור בית מטבחיים והיום מוזיאון, ה-104 בפריז – במקור חדר מתים והיום מרכז אמנויות תוסס, ד'אורסיי בפריז – במקור תחנת רכבת והיום אחד המוזיאונים החשובים באירופה, טייט מודרן בלונדון– במקור תחנת כוח, הגאראז' במוסקבה – במקור מוסך לאוטובוסים משנת 1926 ופורום קאשה בברצלונה המהווה היום מרכז לפונקציות שונות של תרבות, חינוך, קהילה וסביבה, תחת קורת גג אחת כפי שניתן לקיים בשוק תלפיות."
ישנם תקדימים רבים של מוזיאונים לאמנות אשר נמצאים במבנים ששימשו בעבר פונקציות אחרון לחלוטין: לה וילט בפריז – במקור בית מטבחיים והיום מוזיאון, ה-104 בפריז – במקור חדר מתים והיום מרכז אמנויות תוסס, ד'אורסיי בפריז – במקור תחנת רכבת והיום אחד המוזיאונים החשובים באירופה, טייט מודרן בלונדון– במקור תחנת כוח, הגאראז' במוסקבה – במקור מוסך לאוטובוסים משנת 1926
בחודש יוני 2013 הוצגה התכנית לראש העיר יונה יהב ולמהנדס העיר אריאל וטרמן אשר אהבו את הרעיון של העברת המוזיאון למבנה ההיסטורי של השוק אך הודגש מצד ראש העיר כי כסף ציבורי לא יושקע בפרויקט. עד היום לא ברור מה גורלו של שוק תלפיות ומה בתכניותיה של העירייה.
מחד גיסא ניתן להבין את ההתנגדות הנחרצת של ראש העיר להשקיע סכום לא מבוטל של 50 מיליון ₪ בהסבת מבנה השוק למוזיאון, זהו בהחלט לא צעד חסר סיכון לחלוטין ויכול להיות שזהו לא השימוש האולטימטיבי למבנה, אך מאידך גיסא העירייה משקיעה מאות מיליונים בשיקום העיר התחתית ללא ביצוע מחקר עומק, לדעתי, של הצרכים האמיתיים של המקום ומשקיעה בפרויקטים יומרניים אחרים שיחס עלות-התועלת בהם נמוך בהרבה משיקום השוק העירוני הראשי שנמצא במרכז העיר והשקעה נבונה בו יכולה לחולל מהפך בשכונה ובעיר כולה. אם המצב הנוכחי ימשיך להתקיים ולא יקרה פרויקט שיקום מקיף בשוק, נותר רק לקוות כי מקבלי ההחלטות בעיריית חיפה ימצאו לנכון לפתור לפחות את בעיות הבטיחות במבנה ולהכשיר אותו לקיום שימושים זמניים כלשהם.
בחודש יוני 2013 הוצגה התכנית לראש העיר יונה יהב ולמהנדס העיר אריאל וטרמן אשר אהבו את הרעיון של העברת המוזיאון למבנה ההיסטורי של השוק אך הודגש מצד ראש העיר כי כסף ציבורי לא יושקע בפרויקט. עד היום לא ברור מה גורלו של שוק תלפיות ומה בתכניותיה של העירייה
בחזרה למאמר "ממלאי מקום עירוניים", בו מדוווחת לוי בנימיני על מקרה בברלין בו קבוצת שוכרים של בית מלאכה ישן לייצור מדפסות הצליחו לרכוש את המבנה באמצעות קרן שוויצרית ולהשאיר במפעל לשעבר את השימושים החדשים שלו – משרדי אדריכלים ופעילות קהילתית. בעקבות המקרה והלחץ הציבורי שנוצר, מדיניות מכירת הנכסים העירוניים שונתה מעקרון "המרבה במחיר" לעקרון "הפרויקט הטוב ביותר". השימוש הזמני במקום לאחר התרוקנות השימוש המקורי, הוא זה שהביא בעצם לקביעת השימוש הקבוע שלו. "ללא השימוש הזמני, סביר שהייתה זו עוד קרקע שנמכרת ליזם להקמת פרויקט מגורים גדול בשכונה", מסכמת בשורה תחתונה שרלוונטית גם ללב ליבה של חיפה ולמבנים הנטושים בה שמחכים למושיע.
"חיפה יכולה בהחלט לתת מענה למצוקת הדיור בארץ ולספק איכות חיים עירונית במחירים הוגנים. לשם כך חיפה חייבת להעלות את הלב ההיסטורי שלה ואת שכונותיה הוותיקות לראש סדר העדיפויות ולשקם אותן באופן יסודי ומקצועי, ויפה שעה אחת קודם."
"צריך לעשות משהו אחד שעדין לא עשו והוא לא להסתכל על העיר התחתית כאי בודד אלא לחבר אותה עם שכונת הדר, שהיא שכונת המגורים ההיסטורית והוותיקה בחיפה. החיבור הזה יכול לקדם את שתיהן. אבל זה לא רק עניין תפיסתי, זה אומר גם פתרונות תחבורה ותנועה בגלל הבעיות הטופוגרפיות ויש רעיונות כמו דרגנועים שיחברו בין שתי השכונות. החיבור הזה יכול לייצר מסה של אנשים שיכולים לייצר מרכז עיר אמיתי ושוקק. צריך להתמקד ולהצטופף".
"ישנו סוד אחד להצלחה של עיר. הסוד הזה הוא אנשים. חוקרים אורבאניים גילו כבר לפני עשרות שנים כי אנשים אוהבים להיות בקרבת אנשים אחרים ולשם הם ילכו. שיפוץ של התשתיות הפיזיות הוא חשוב מאוד אך קודם כל, צריך לתת לאנשים סיבה לרצות לעבור במקום ולחיות במקום. העסקים כבר יפתחו מעצמם."
שימור - כלכלה למעשה 